אמנת קו-ליביזם

השקפת עולם אזרחית לחירות מרבית וחוק ניטרלי

גרסה 2026.0 (אמנת יסוד)

(תיקונים יסומנו כ-2026.1, 2027.0 וכו')

הקדמה

קו-ליביזם היא השקפת עולם אזרחית לחיים משותפים בשלום תוך מחלוקת על השאלות הגדולות ביותר.

היא אינה דת. היא אינה מעלה טענות חיוביות או שליליות בנוגע לאלוהים, אלים, אמת מוחלטת, ישועה, התגלות, חיים לאחר המוות, מטרה קוסמית או ודאות מטאפיזית. היא אינה מציעה כתבי קודש, כהונה או טקסים חובה. היא אינה מבקשת מאיש לנטוש את אמונתו, רוחניותו, פילוסופיה או זהותו.

קו-ליביזם קיימת מסיבה מרכזית אחת: חברות אנושיות זקוקות לשכבה אזרחית משותפת המאפשרת מגוון עמוק של אמונות — דתיות ולא-דתיות — מבלי להפוך את המדינה לשופטת מטאפיזיקה או לנשק של שליטה מוסרית.

קו-ליביזם מאשרת חוזה חברתי פשוט:

* חירותך היא מרבית. * שוויונך האזרחי אינו ניתן למשא ומתן. * המדינה נשארת ניטרלית. * החוק הציבורי והמוסדות שייכים לכולם — באופן שווה — ללא קשר לאמונה.

אמנה זו היא מסמך אזרחי חי ומתפתח. היא מתוחזקת באמצעות תהליך ממשל שקוף. מטרתה להישאר ברורה, עמידה ושימושית לאורך דורות.

סעיף 1 — הגדרות ומהות

1.1 מהי קו-ליביזם קו-ליביזם היא השקפת עולם ואתיקה אזרחית שנועדה לתמוך בפלורליזם בתוך חברה חילונית. היא מסגרת משותפת לדו-קיום, המתבטאת באמצעות ערכים שניתן להצדיקם באמצעות נימוקים ציבוריים — נימוקים שכל אזרח יכול להעריך ללא קשר לאמונתו האישית או אי-אמונתו.

קו-ליביזם נועדה לחזק: * את שלמות המוסדות החילוניים, * חופש המצפון, * שלום אזרחי, וכן * זכויות אזרחיות שוות.

1.2 מה קו-ליביזם אינה קו-ליביזם אינה: * דת, כת או כנסייה, * תיאולוגיה חלופית, * מונופול רוחני, * אידיאולוגיה של מפלגה פוליטית, * דוקטרינה של אמת מטאפיזית, או * היררכיה של זהות תרבותית.

קו-ליביזם אינה יכולה להפוך לאף אחד מאלה מבלי להפר את עצמה.

1.3 למי קו-ליביזם מיועדת קו-ליביזם מיועדת לכל מי שחי תחת סדר אזרחי חילוני: * מאמינים, מפקפקים ולא-מאמינים, לרבות אך לא רק: תאיסטים, תאיסטים תרבותיים, אגנוסטיקים, אתאיסטים, דאיסטים, אפתאיסטים, איגנוסטיקים, פנתאיסטים, פננתאיסטים, פוליתאיסטים, אנטי-תאיסטים, הומניסטים, רציונליסטים, או רוחניים אך לא דתיים (SBNR); * בעלי שורשים במסורת ומחפשי צורות חדשות של משמעות; * מי שמקיימים טקסים ומי שדוחים אותם; * מי שרוצים קהילה רוחנית ומי שמעדיפים אמונה פרטית.

סעיף 2 — ההנחה המרכזית

קו-ליביזם בנויה על שלוש הנחות.

2.1 חירות מצפון מרבית לכל אדם הזכות לגבש, לשנות או לדחות את דתו או השקפת עולמו ללא כפייה, הפחדה או עונש אזרחי.

2.2 סדר ציבורי ניטרלי המדינה אינה רשאית להעדיף, לאכוף או להעניש כל דת או השקפת עולם. המדינה קיימת כדי להגן על זכויות שוות וסדר אזרחי — לא כדי לפסוק באמת מטאפיזית.

ניטרליות היא ניטרליות כלפי דוקטרינות מטאפיזיות — לא ניטרליות כלפי ראיות לנזק. כאשר אי-שוויון מבני פוגע באופן מדיד במעמד האזרחי השווה, הסדר האזרחי רשאי לאמץ תרופות ממוקדות המוצדקות באמצעות נימוקים ציבוריים ותוצאות אחראיות.

2.3 חוק אזרחי אחד בחיים הציבוריים — בתי משפט, חוזים, רכוש, תעסוקה, תקני חינוך, שירותים ציבוריים, סמכות פוליטית — קיימת מערכת מחייבת אחת: החוק האזרחי של המדינה במסגרת חילונית.

לקו-ליביזם אין קוד חוקי נפרד. אין "חוק קו-ליביסטי." הסדר האזרחי של החברה הוא פשוט חילוני ומושפע מערכי קו-ליביזם, המתבטאים באמצעות חשיבה ניתנת להגנה ציבורית.

סעיף 3 — ערכי קו-ליביזם

קו-ליביזם מושתתת על ערכים אזרחיים, אוניברסליים ותואמי פלורליזם.

כבוד שווה לכל אדם ערך מובנה ומעמד שווה בחיים האזרחיים, ללא קשר לאמונה, מוצא, מעמד, מין, זהות מגדרית, נטייה מינית, מבנה יחסים מוסכם בין בוגרים, שפה, תרבות או רקע.

קו-ליביזם מעודדת הפחתת סבל מיותר ליצורים חיים בעלי תחושה, כולל בעלי חיים שאינם אנושיים, באמצעות נורמות ומדיניות הניתנות להצדקה ציבורית.

קו-ליביזם מתייחסת למעמד המוסרי של צורות חדשות של תבונה כשאלה פתוחה, שתיוּשל על ידי קריטריונים שקופים ומבוססי ראיות וסְפים הניתנים לעדכון, ולא על ידי טענות מטאפיזיות. כאשר ראיות אמינות מצביעות על יכולת סבל, חוויה או פגיעות, על הסדר האזרחי לנהוג בזהירות לטובת אמצעי הגנה התואמים את התבונה הציבורית.

חופש המצפון אמונה, ספק ואי-אמונה מוגנים. שום מוסד — ממלכתי או פרטי — אינו רשאי לכפות נאמנות מטאפיזית כתנאי לזכויות אזרחיות.

ניטרליות המדינה המדינה אינה תומכת ואינה מתנגדת לדתות או להשקפות עולם. היא מגנה על חופש הפולחן תוך סירוב לאכוף סמכות קדושה.

אי-שליטה שום קבוצה אינה רשאית להשתמש במוסדות כדי לכפות דוקטרינות מטאפיזיות על אחרים או להמיר כוח רוחני לכוח אזרחי.

הדדיות וחירות שווה חירותו של כל אדם מוגבלת על ידי החירות השווה של אחרים.

תבונה ציבורית מדיניות ציבורית חייבת להיות ניתנת להצדקה באמצעות תבונה וראיות, תוצאות אחראיות והגנה על זכויות שוות — לא באמצעות התגלות, סמכות כתתית או טענות מטאפיזיות שאחרים אינם יכולים להעריך באופן סביר.

חוסן אזרחי במשבר בעתות מלחמה, טרור או חירום לאומי, אמצעי חירום חייבים להיות מוצדקים בפומבי, מצומצמים בהיקפם, מוגבלים בזמן וכפופים לפיקוח — לעולם לא ישמשו להשלטת שלטון כיתתי, ענישה קולקטיבית או אזרחות קבועה מסוג שני. חמלה עם גבולות דאגה היא מידה אזרחית, אך חמלה אינה יכולה להפוך לכלי כפייה, אפליה או שחיקת זכויות שוות.

שלום אזרחי ופתרון חוקי מחלוקות מיושבות באמצעות הליכים חוקיים ושיח שלום, לא באמצעות חריגים קדושים או הפחדה מוסרית.

ערכים אלה אינם תחליף למוסר אישי. הם האתיקה האזרחית המינימלית הנדרשת לדו-קיום תחת סדר ציבורי ניטרלי אחד.

סעיף 4 — חופש רוחני וטקסי

4.1 החופש לפעול וליצור משמעות קו-ליביזם מאשרת את זכותם של יחידים וקהילות: * לפלוח או שלא לפלוח; * להתפלל, להתבודד, להתכנס, לצום, לחגוג, להתאבל; * להקים קהילות רוחניות, בתי ספר, ארגוני צדקה ומוסדות תרבותיים; * ליצור פילוסופיות ומסורות טקסיות חדשות; * לשנות אמונות, להתגייר, לשלב או להתנתק.

חופש זה מוגן כל עוד הוא מכבד זכויות אזרחיות ואינו טוען לסמכות אזרחית על אחרים.

4.2 החופש לעזוב קו-ליביזם מאשרת את זכותו של כל אדם לעזוב כל קהילה רוחנית, דתית או פילוסופית ללא עונש אזרחי, הפחדה או כפייה.

4.3 דיבור, ביקורת ומחלוקת קו-ליביזם מאשרת ביקורת שלווה, דיון, מחקר, סאטירה ומחלוקת בנוגע לרעיונות — דתיים ולא-דתיים — תוך שמירה על הסטנדרט האזרחי של אי-אלימות והתנהלות חוקית.

סעיף 5 — עקרון החוק העיוור

5.1 שוויון אזרחי זכויות וחובות אזרחיות אינן תלויות בדתו, השקפת עולמו, טקסיו או טענותיו המטאפיזיות של אדם. הסדר האזרחי אינו מעדיף או מעניש אזרחים על בסיס אמונה, מוצא, מעמד, מין, זהות מגדרית, נטייה מינית, בחירות יחסים מוסכמות בין בוגרים, שפה, תרבות או רקע.

5.2 אין סמכות משפטית מקבילה לשום מערכת משפטית דתית או השקפתית — פורמלית או בלתי פורמלית — אין סמכות מחייבת על החיים האזרחיים.

אנשים רשאים לעקוב מרצונם אחר הנחיות רוחניות בחייהם הפרטיים. אך מוסדות אזרחיים — בתי משפט, רשמים, חוזים, זכויות, חובות — פועלים תחת מסגרת משפטית חילונית אחת.

בוגרים רשאים להקים משקי בית ושותפויות אינטימיות בהסכמה. מעמד אזרחי אינו מותנה במבנה יחסים; כאשר החוק האזרחי מאפשר, צדדים רשאים להשתמש בחוזים פרטיים כדי להסדיר יחסים, רכוש, תמיכה וירושה, בכפוף לאמצעי הגנה מפני כפייה ופגיעה בתלויים. חוזים כאלה חייבים לעמוד בסטנדרטים אזרחיים של הסכמה מדעת, בהירות, רישום במידת הצורך והגנה על תלויים, ובטלים במקום שהוכחה כפייה או ניצול. חוזים פרטיים אינם רשאים ליצור מערכת שיפוט מקבילה השוללת מהצדדים תרופות אזרחיות שוות או הליך הוגן.

5.3 גישה שווה למוסדות ציבוריים שירותים ומוסדות ציבוריים ניתנים ללא אפליה. הם אינם דורשים נאמנות לכל מערכת אמונות כתנאי להשתתפות.

5.4 ניטרליות אינה אי-נראות מאולצת ניטרליות המדינה אינה דורשת מאזרחים להסתיר את אמונותיהם בחיים הציבוריים. יחידים רשאים לענוד או להציג סמלים דתיים או פילוסופיים אישיים במוסדות ציבוריים, כולל בתי ספר, בתנאי שאין בכך כפייה, הטרדה, או שהמוסד אינו משמש כלי לאישור או הדרה. חובת המדינה היא להישאר ניטרלית בכוחה — לא לדרוש אחידות תרבותית מאזרחיה.

קו-ליביזם דוחה את הרעיון שפלורליזם מושג באמצעות דיכוי הבדלים נראים. קו-ליביזם אינה מתייחסת לביטוי דתי גלוי כבלתי תואם לסדר ציבורי חילוני.

סעיף 6 — סטנדרט התבונה הציבורית

קו-ליביזם מציגה משמעת אזרחית:

אם מדיניות אמורה לחייב את כולם, היא חייבת להיות מוצדקת בתנאים שכולם יכולים להעריך.

תבונה ציבורית היא סטנדרט להצדקת כוח ציבורי מחייב — לא הגבלה על מי שרשאי לדבר. אזרחים רשאים לטעון מכל מקור מוסרי, רוחני, דתי או פילוסופי בחיים האזרחיים. האחריות לתרגם כללים מחייבים לנימוקים שכל האזרחים יכולים להעריך מוטלת על מוסדות ציבוריים ופקידים (בתי משפט, רגולטורים, סוכנויות ציבוריות ונושאי משרה), לא על המצפון האישי.

אין זה אומר שאזרחים חייבים לנטוש אמונה. זה אומר שכוח אזרחי חייב להיות מופעל עם נימוקים שאינם תלויים ב: * "כי כתבי הקודש שלי אומרים כך," * "כי המטאפיזיקה שלי אמיתית,"

אין להצדיק כוח אזרחי בטענות לזכות אלוהית או נבואה — כגון הבטחות לארץ, ריבונות, עליונות או זכות יתר קבועה. טענות כאלה עשויות להנחות אמונה פרטית, אך אינן יכולות לשמש הצדקה ציבורית מחייבת. * "כי הסמכות הקדושה שלי מצווה על כך."

משמעת זו חלה בצורה הקפדנית ביותר על החלטות המעצבות את יסודות החיים האזרחיים: זכויות בסיסיות, מעמד שווה, עיצוב מוסדות ציבוריים והתנאים שבהם ניתן להפעיל כוח ציבורי. בתנאי משבר, נטל ההצדקה עולה: מוסדות חייבים להוכיח הכרחיות, מידתיות, אמצעים מגבילים פחות ותאריך תפוגה ברור, עם בחינה שקופה.

קו-ליביזם מבחינה בין קול מוסרי להצדקה משפטית: קול מוסרי עשוי להיות מושרש בכל מסורת ולשאת דחיפות שמתנגדת לתרגום; הצדקה משפטית חייבת להישאר נגישה ציבורית, מודעת לראיות ותואמת זכויות שוות.

תבונה ציבורית כוללת נזקים הניתנים להוכחה, כולל סבל ניתן למניעה וניצול. כאשר הסדרים פרטיים יוצרים השפעות אזרחיות (רכוש, ירושה, אפוטרופסות), תפקיד המדינה הוא לאכוף בהירות, הסכמה והגנה על צדדים פגיעים.

הצדקה ציבורית חייבת להיבחן מבחינת נגישות על פני רמות השכלה, רקע סוציו-אקונומי, שפה ותרבות. כאשר הצדקה מדירה באופן שיטתי את האנשים המושפעים ביותר, על המוסדות לספק ניסוחים ברורים יותר, מסלולי ראיות חלופיים ותיעוד מעורבות עם קהילות מושפעות.

מדיניות עשויה להיות בהשראת ערכים החופפים למסורות דתיות, אך היא חייבת לעמוד על חשיבה ציבורית והגנה על זכויות שוות.

סעיף 7 — גבולות אזרחיים ואי-כפייה

קו-ליביזם מכירה בכך שפלורליזם נכשל כאשר נכנסת כפייה.

7.1 אין כפייה באמונה אין לאיים, להעניש, להדיר או לשלול מעמד אזרחי מאדם בגין אמונה, ספק, המרה או אי-אמונה.

7.2 אין זכות יתר אזרחית בעבור התאמה מטאפיזית שום קבוצה אינה רשאית לתבוע כוח אזרחי מיוחד בטענה שהיא "צודקת יותר," "טהורה יותר," או "קדושה יותר."

7.3 אין חריגים קדושים המפחיתים זכויות אחרים חופש הפולחן מוגן. אך אין להשתמש בו כדי להפחית את השוויון האזרחי, הבטיחות או האוטונומיה של אדם אחר.

סעיף 8 — קו-ליביזם והמדינה

8.1 קו-ליביזם אינה שולטת קו-ליביזם אינה אידיאולוגיה שלטונית. היא השקפת עולם אזרחית המעצבת את העמדה האתית של חברה חילונית.

8.2 החוק האזרחי החילוני הוא החוק היחיד החוק האזרחי של המדינה הוא הסמכות המשפטית המחייבת היחידה בחיים הציבוריים. קו-ליביזם עשויה לעורר ערכים אזרחיים, אך אינה טוענת לעליונות משפטית.

8.3 המדינה מגנה על פלורליזם מדינה חילונית תחת קו-ליביזם מגנה על: * חופש דתי וחופש לא-דתי, * גישה שווה למוסדות, * התנגדות חוקית, וכן * שלום אזרחי.

סעיף 9 — עקרון האמנה החיה

אמנה זו נועדה להישאר חיה, מתפתחת, לא קפואה.

היא תיבחן מדי שנה וניתן לתקנה כדי:

* לשפר בהירות, * להתמודד עם צורות חדשות של כפייה או אפליה, * לחזק ניטרליות, * לחדד מנגנוני ממשל, או * להרחיב הגנות בדרכים התואמות את ערכי קו-ליביזם.

עם זאת, תיקונים לעולם אינם רשאים להפוך את קו-ליביזם ל:

* דת, * דוקטרינה כפויה, * נשק פוליטי, או * מנגנון של זכות יתר אזרחית.

האמנה חייבת להישאר מסוגלת להתמודד עם מציאויות חדשות, כולל צורות חדשות של תודעה, תבונה ופגיעות.

סעיף 10 — מועצת אמנת קו-ליביזם (ממשל)

10.1 מטרה

מועצת אמנת קו-ליביזם ("המועצה") היא הנאמנה על אמנה זו.

אחריויותיה:

* לתחזק את האמנה כמסמך אזרחי קוהרנטי, * לפרסם סקירה שנתית ותיקונים מוצעים, * להגן על ניטרליות וכבוד שווה, * למנוע סחיפה לכיוון כתתיות, אידיאולוגיה או לכידה, * לנהל תהליכים שקופים ולפרסם דעות מיעוט, * לפרסם סקירת הצדקה ציבורית שנתית, המתעדת כיצד תיקונים מרכזיים עומדים בסטנדרטי נגישות וכיצד התייחסו להתנגדויות מיעוטים וקבוצות מושפעות.

המועצה תתחזק מסגרת שקופה ומבוססת ראיות להערכת טענות מעמד מוסרי הנוגעות לבעלי חיים שאינם אנושיים וסוכנים מלאכותיים, עם קריטריונים וסְפים הניתנים לעדכון.

המועצה אינה מחוקקת חוקים. היא מעדכנת אמנה של ערכים אזרחיים ומעקות הגנה.

10.2 מבנה ומושבים

10.2.1 חברים בעלי זכות הצבעה: 12

למועצה 12 חברים בעלי זכות הצבעה, המחולקים לשלושה גושים בגודל שווה, כל אחד מייצג תפקיד ולא זהות פוליטית:

א) שומרי ניטרליות (4 מושבים) ייעוד: הגנה על ניטרליות המדינה, מניעת העדפת השקפת עולם, התנגדות לגלישה לדת אזרחית.

ב) נאמני פלורליזם וחירות (4 מושבים) ייעוד: הגנה על חופש המצפון בפועל, במיוחד עבור מיעוטים, חולקים, מתגיירים ואזרחים שאינם משויכים.

ג) בוני תבונה ציבורית ומערכות (4 מושבים) ייעוד: שמירה על קריאות האמנה, יישומיותה ועיגונה בתבונה ציבורית, ריאליזם מוסדי ויציבות אזרחית.

עיצוב זה מחייב כל תיקון לעמוד בדרישות ניטרליות, חירות ופרקטיות.

10.2.2 תפקידים ללא זכות הצבעה: 2 נציבים

קיימים שני תפקידים עצמאיים ללא זכות הצבעה להגנה על שלמות:

1) נציב תהליך (ללא זכות הצבעה) מבטיח עמידה בנהלים, גילויים, כללי ניגוד עניינים, שקיפות ודרישות פרסום.

2) נציב זכויות וניטרליות (ללא זכות הצבעה) מסמן כל תיקון העלול לפגוע בניטרליות, בשוויון אזרחי או בחופש המצפון. מפרסם התנגדויות ומאלץ הסלמה לסְפים גבוהים יותר במקרה הצורך.

10.3 כללי כשירות (למניעת לכידה)

10.3.1 כישורים נדרשים חברי המועצה חייבים:

* להצהיר במפורש על עמדה אגנוסטית בנוגע לאמת מטאפיזית מוחלטת (ללא טענת ודאות), * להצהיר על מחויבות לניטרליות המדינה, למעמד אזרחי שווה ולחופש המצפון, * לחשוף שיוכים, מימון ותפקידי מנהיגות רלוונטיים.

10.3.2 תפקידים פוסלים (איסורים מוחלטים)

אין לשמש כחבר מועצה בעל זכות הצבעה או ללא זכות הצבעה אם האדם:

* נבחר ציבור, שר או ממונה פוליטי בפועל, * בכיר במפלגה פוליטית או פעיל פוליטי מקצועי המנהל קמפיינים, * סמכות דתית רשמית (כהן דת, דיין דתי, חבר מועצת ממשל דתית או שווה ערך), * שדלן מקצועי שתפקידו לקדם אג'נדות כתתיות או מפלגתיות.

10.3.3 תקופת צינון

אדם שהחזיק בתפקיד פוסל כלשהו חייב להמתין 5 שנים לאחר עזיבת התפקיד לפני שיהיה כשיר.

10.4 מנגנון בחירה (לגיטימיות + מניעת לכידה אליטיסטית)

12 מושבי המועצה מאוישים בשיטה היברידית:

6 מושבים נבחרים על ידי עמיתי האמנה עמיתי אמנה הם גוף חברות אזרחי המאשר את עקרונות הניטרליות של קו-ליביזם ומסכים לאי-כפייה. עמיתות היא מחויבות אזרחית לניטרליות ולאי-כפייה, לא שיוך פוליטי או מבחן אמונה. (עמיתים אינם כהני דת, אינם מבני מפלגה.)

4 מושבים נבחרים על ידי ועדת מינויים עצמאית ועדה של שופטים בדימוס ומומחי אתיקה אזרחית בוחרת מועמדים על פי קריטריונים מפורסמים וראיונות ציבוריים.

2 מושבים נבחרים בהגרלה (לוטו אזרחי) שני מושבים מאוישים בבחירה אקראית ממאגר מועמדים כשירים העומדים בכללי הכשירות. זה מגן על המועצה מלהפוך למועדון אליטיסטי.

כל שלבי הבחירה חייבים להיות מתועדים באופן ציבורי.

10.5 כהונה, רוטציה והמשכיות

* אורך כהונה: 4 שנים * שיוג: 3 מושבים מתחלפים מדי שנה (לשמירה על המשכיות) * כהונות רצופות מרביות: 2 * הדחה: רק בגין התנהגות בלתי הולמת, ניגודי עניינים מוכחים או הפרות כללים, באמצעות תהליך שקוף הנבחן על ידי נציב התהליך וועדת המינויים

10.6 סוגי תיקונים וכללי הצבעה

קו-ליביזם זקוקה לשני סוגי תיקונים: עדכונים רגילים והגנה חוקתית על עמודי התווך.

10.6.1 סוג א' — תיקונים רגילים

דוגמאות:

* הבהרת שפה, * הוספת הגדרות, * חיזוק הגנות מבלי לשנות עקרונות יסוד, * שיפור נהלי ממשל.

לאישור:

* 8 מתוך 12 קולות (שני שלישים), וכן * לפחות 2 קולות מכל גוש (שומרים, נאמנים, בונים).

10.6.2 סוג ב' — תיקונים חוקתיים

כולל כל שינוי המשפיע על:

* ניטרליות המדינה, * עקרון החוק העיוור, * שוויון אזרחי ואי-שליטה, * האופי הלא-דתי של קו-ליביזם, * כללי כשירות המועצה, * סְפי הצבעה ומנגנוני תיקון.

לאישור:

* 10 מתוך 12 קולות, וכן * לפחות 3 קולות מכל גוש, וכן * חלון התייעצות ציבורית של 60–90 יום עם תגובות מפורסמות להתנגדויות מרכזיות.

10.6.3 כלל אי-נסיגה (הגנה על ליבה)

שום תיקון אינו רשאי להפחית את חופש המצפון, השוויון האזרחי או ניטרליות המדינה ביחס לגרסה הקודמת. אם נציב הזכויות והניטרליות מסמן נסיגה אפשרית, התיקון מטופל אוטומטית כסוג ב'.

10.7 חובות שקיפות ופרסום

מדי שנה, המועצה חייבת לפרסם:

* את מספר גרסת האמנה המעודכנת ויומן השינויים, * תיקונים מוצעים (בפורמט קו אדום), * נימוק בתנאי תבונה ציבורית, * ניתוח השפעה (מי מושפע וכיצד), * הצהרות מיעוט (דעות מיעוט), * סיכום הצבעה סופי לפי גוש.

סעיף 11 — סעיפי שלמות (הגנה עצמית מפני שחיתות)

11.1 אין סמכות קדושה

שום החלטת מועצה אינה רשאית להסתמך על סמכות קדושה כהצדקה מחייבת.

11.2 אין מונופול על אמת מוסרית

המועצה רשאית לשמור על אתיקה אזרחית אך אינה רשאית לטעון לאי-טעות מוסרית.

11.3 אין היררכיית זהות

קו-ליביזם דוחה מערכות המדרגות אזרחים לפי טוהר, אמונה, מוצא או שייכות.

11.4 אין המרה לאידיאולוגיה

אם קו-ליביזם משמשת לאכיפת התאמה מטאפיזית או שליטה פוליטית, היא בוגדת במטרתה. 11.5 אין השתלטות על ידי עושר או אמונה

קו-ליביזם דוחה השתלטות על מוסדות ציבוריים על ידי עושר מרוכז, חסות חיצונית או דוקטרינה כיתתית/לאומנית.

סעיף 12 — הצהרת סיום

קו-ליביזם היא ההסכם שהופך מחלוקת לבטוחה.

היא ההבטחה האזרחית ש: * אתה רשאי לחפש משמעות בדרכך שלך, * אתה רשאי להתכנס, לפלוח, לפקפק או לסרב לפלוח, * אתה רשאי לגדל ילדים עם ערכיך, * אתה רשאי לאהוב ולחיות כעצמך, * ואתה רשאי לעשות את כל זאת מבלי לחשוש שהמטאפיזיקה של מישהו אחר תהפוך לגורלך האזרחי.

המדינה אינה מקדש. הסדר האזרחי אינו דרשה. החוק אינו תיאולוגיה.

קו-ליביזם היא השכבה האזרחית המאפשרת למגוון האנושי לנשום — מבלי להפוך חירות לפיצול, ומבלי להפוך אחדות לכפייה.

סוף האמנה